אות זיכרון לבני הרומה

מעגל אבנים סמלי זה נבנה לזכר ההרוגים בני הרומה ביום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה ממוצא זה בספטמבר 2015 על ידי ילדי מרכז פעילות יומית בקירטימיי יחד עם עובדי המוזיאון היהודי הלאומי על שם הגאון מווילנה.
הרעיון ליצור את המעגל הצנוע המסמל את אורח החיים ההיסטורי של בני הרומה – גלגל כרכרת המסע – עלה לעובדי המוזיאון כשרצו להסב תשומת לב לקורבנות האומה בפונאר. עד אז קהילה זאת היתה היחידה ללא אות זיכרון משלה באתר ההנצחה.
עד המלחמה התגוררו בליטא כ-1500 בני רומה, מתוכם שליש לכל הפחות נהרגו בעת הכיבוש הנאצי. לא ניתן לקבוע את המספר המדויק, היות שמשפחות הרומה הנודדות נהרגו במקום ללא תיעוד. אנשי הרומה בליטא, כמו במקומות אחרים, נהרגו מסיבות גזעניות וחברתיות. חושבים כי בפונאר נהרגו כמאה בני האומה.
ההרג של הרומה באפריל 1944 מוזכר בזיכרונותיו של י. פרבר, חבר יחידת שריפת הגופות Sonderkommando 1005A, שכותב על חמישים בני רומה ששכבו במבוי הסתום בסוף פסי הרכבת שהובילו לפונאר, את גופותיהם נאלצו מיד לשרוף: “בשעה אחת עשרה שמענו יריות מקלעים. ביום למחרת הובלנו לשער, ליד המבוי הסתום של פסי הרכבת, שם שכבו 50 צוענים, כנראה מחנה שלם, הם נורו מיד אחרי שהובלו הנה”.
סביר כי אלה אותם 46 בני הרומה שמוזכרים ביומנו משנות 1942-1944 של הכומר הליטאי יואוזס בלטרמונייטיס ששירת ככומר בית הסוהר לוקישקס. ביום ה-12 באפריל 1944 הוא כתב כך: “בשבת הגדולה 175 איש נלקחו לכלא קובנה, ו-46 צוענים ורוסייה אחת – ל-“אנטלאסונג” [בגרמנית Entlassung, בעברית “שחרור” – הערת העורך], מה שקלקל עד מאוד את מצב הרוח של השבת הגדולה. הצוענים נלקחו עם ילדיהם הקטנים. 26 צוענים (כל הגדולים) התוודו ולקחו אוכריסטיה, וגם הטבלתי שלושה מילדיהם”. אזכור נוסף של 84 בני רומה שנהרגו בפונאר נמצא אצל חבר יחידת השורפים קונסטנטין פוטאנין – לפי עדותו, הם הובלו ברכבת בסוף מרץ יחד עם 15 עובדי רכבת פולנים ונורו פה.