בור הרג המוני
בור זה מוזכר במגוון מקורות כבור “קובנה”. שם זה, המופיע בעדויות, קשור לאירועי ה-5 באפריל 1943, כאשר נורו בפונאר יהודים שהובלו ברכבת גטאות מושמדים במחוז וילנה, להם נאמר כי נלקחים לקובנה. לגבי בור זה העיד ביום ה-25 באוגוסט 1944 בפני הוועדה הסובייטית המיוחדת קונסטנטין פוטאנין, חבר ביחידת שורפי הגופות אותה הקימו הנאצים, Sonderkommando 1005A:
“בור קובנה ותעלתו היו ליד כביש הורדנה. בחלק העליון של הבור היו גופותיהם של 37 ליטאים לבושים בביגוד תחתון אחיד בדגם צבאי, שלא נקברו אלא שכבו בראשית הבור וטרם התפרקו, היה זה בתחילת 1944. סך הכול היו בבור ובתעלה כ-8000 איש. במקום נפרד באותו הבור היו 252 גופות ילדים בני שנה עד חמש. שכבת האנשים העליונה, 2900 איש, היו לבושים, הילדים היו בתחתונים, ובשכבה התחתונה ביותר ובתעלה היו 4500 איש ערומים לגמרי. בבור זה מצא אחד הפועלים (“השורפים” – הערת העורך), יצחק דגים, את אשתו והילדים. שלושה פועלים, את שמותיהם איני זוכר כעת, דווחו כי באותו הבור נמצאה אמו של מנהיג יחידת הפרטיזנים קובנר.”
ביום ה-23 באוגוסט 1944 הזכיר את בור “קובנה” העיתונאי י. פטראוסקס בעיתון הסובייטי “טייסה”, כשכתב על “עשרות הצוענים ועשרות החיילים הליטאיים” שהובלו בשנת 1944 לפונאר ונורו בבור זה. “מחיילים אלה קיבלה יחידת השורפים 37 כובעים ירוקים חדשים ואותו מספר של מכנסיים, ז’קטים ושינלים”. בנוסף מזכיר הכותב כ-250 גופות ילדים אותם גילתה “יחידת השורפים” בשכבה העליונה של בור “קובנה”. יתכן כי אלה קורבנות של מבצע ההרג אותו ביצעו הנאצים ביום ה-27 במרץ 1944 במחנות העבודה HKP ו-“קייליס”.