אנדרטה לזכר היהודים ההרוגים בפונאר

האנדרטה לזכר היהודים ההרוגים בפונאר נחנכה ביום ה-20 ביוני 1991, לציון 50 שנה לתחילת המלחמה בין גרמניה לברית המועצות ותחילת השואה. עיצוב האדריכל יאונוטיס מאקריונס מזכיר את קווי האנדרטה הישנה, אותה הרסו הסובייטים בשנות 1949-1952, בעת המבצע האנטישמי של סטאלין. החזית של אבן הגרניט נושאת כיתוב בעברית ויידיש. בצד השני ישנה כתובת בליטאית, אנגלית ורוסית: “לזכר נצחי של 70 אלף יהודי וילנה ומחוזה שנהרגו ונשרפו כאן בפונאר על ידי רוצחים נאצים ועוזריהם”.

את הצבת האנדרטה יזם יהושע אפשטיין, יוצא וילנה המתגורר בארץ, שתרם מכספו למטרה, בשיתוף פעולה עם הקהילה היהודית של ליטא. גם ממשלת ליטא הקציבה מימון חלקי. ליד זאת האנדרטה מתאספים כל שנה מצייני יום הזיכרון לקורבנות רצח העם היהודי בליטא, ב-23 לספטמבר.

ההרג ההמוני בפונאר בוצע על ידי יחידת וילנה המיוחדת של ה-SD, הכפופה לביטחון הגרמני. אזכורה הראשון של היחידה מתועד ביום ה-15 ביולי 1941. בתחילת דרכה כללה יחידת משטרת העזר הליטאית זאת כמאה איש בביגוד אזרחי עם רצועות לבנות. בסתיו 1941, אחרי מבצעי ההרג הגדולים, קוצץ מספר המשתתפים ביחידה ל-40. בשנת 1942 הם קיבלו מדי SD. מארגני היחידה הראשונים היו סגן משנה פטרס יקובקה וסגן בכיר מצ’יס בוטקוס. החל מ-23 ביולי 1943 עבר הפיקוד אל סגן יואוזס שידלאוסקס, ואחריו אל סגן באליס נורוויישה, אך המפקד בפועל היה מש”ק ה-SS מרטין וייס.

על פי חישובים, נהרגו בפונאר 50-70 אלף איש, רובם יהודי וילנה ומחוזה. היסטוריוגרפיה סובייטית מזכירה מאה אלף “אזרחים סובייטים” שנרצחו בפונאר, אך המספר מוגזם. לפי נתוני ההיסטוריון הישראלי יצחק ערד, מתוך הקהילה היהודית של וילנה שמנתה לפני המלחמה 54-57 אלף נותרו בחיים כ-6000.

בקיץ וסתיו 1941 אנשים הובלו לפונאר מרחובות וילנה, מהגטו או מכלא לוקישקס ברגל או במשאיות. בשטח אתר ההרג ההמוני הושיבו אותם על האדמה, חלקו לקבוצות קטנות שנלקחו לבורות ונורו. חלק הוחזקו בבורות. מבצעי ההרג הגדולים ביותר בוצעו בספטמבר-נובמבר 1941, כאשר נרצחו 33 אלף יהודי וילנה.

בשנות 1942-1943 אנשים נרצחו לרוב בקבוצות קטנות יחסית, למעט רציחתם של אסירי גטאות ממזרח ליטא שהובאו לפונאר ברכבות ב-5 באפריל 1943. חלקם נורו באזור פסי הרכבת ועיירת פונאר בעודם מנסים לברוח, השאר נלקחו לבורות ונהרגו. הרג היהודים האחרון התקיים בפונאר ביום ה-3 ביולי 1944.