מנהרת הרכבת בפונאר

בשנת 1857 החלו באימפריה הרוסית עבודות סלילת מסילת רכבת מסנט-פטרסבורג לוורשה. רק שנה לאחר מכן הגיעה המסילה לשטח ליטא, שהייתה אז חלק מהאימפריה. ביום ה-1 בינואר 1859 פתחו בבניית מנהרת הרכבת בפונאר. המנהרה שמשתחלת מתחת לגבהות פונאר הושלמה תוך שלוש שנים, אורכה – 427 מטר, גובהה – 6.4 מטר, ורוחבה – 8 מטר. ב-5 באפריל 1943 חצה את המנהרה הרכב של 60 קרונות שהביא לפונאר כמה אלפי אסירים מגטאות “הקטנים” במזרח ליטא (שוונצ’וניס, אשמנה, סאלוס).
היום ה-5 באפריל 1943 בתולדות השואה בפונאר מיוחד משלושה היבטים: זהו אחד מתוך שלושה מקרים שנקבעו עד כה, כאשר הקורבנות הובלו לפונאר ברכבת; זהו המקרה הידוע היחיד כאשר אנשים ניסו לברוח בהמוניהם; ההרג נצפה על ידי רבים מתושבי פונאר, בינם הסופר הפולני יוזף מצקייביץ’. על אירועי אותו היום הוא כתב בשנת 1945 את מאמרו הנודע “פונאר-בסיס” (Ponary-baza).